חוקי העזר העירוניים הם קובץ של תקנות והנחיות שנקבעות על ידי הרשויות המקומיות במטרה להסדיר את החיים בעיר ולשמור על רווחת התושבים. חוקים אלה נועדו להסדיר את החיים המוניציפליים ולאפשר לרשות המקומית לספק שירותים לתושביה ולשמור על הסדר הציבורי בתחומה. חוקי העזר מותאמים לצרכים הייחודיים של כל רשות מקומית ומאפשרים לה לקבוע כללים והסדרים בנושאים מגוונים כמו ניקיון, חנייה, פתיחת עסקים, מפגעים סביבתיים ועוד.
תהליך חקיקת חוק עזר עירוני מתחיל ביוזמה של הרשות המקומית, שמכינה טיוטת חוק בהתאם לצרכיה. הטיוטה מובאת לאישור מועצת הרשות המקומית ולאחר מכן מועברת לאישור שר הפנים או הגורם המוסמך מטעמו. במקרים מסוימים נדרש גם אישור של שרים נוספים, בהתאם לנושא החוק. לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים, החוק מפורסם ברשומות ונכנס לתוקף.
לרשות המקומית יש סמכות לאכוף את חוקי העזר באמצעות פקחים עירוניים ולהטיל קנסות על מפרי החוק. הקנסות מהווים מקור הכנסה לרשות המקומית וגם כלי להרתעה ולאכיפת החוק. חוקי העזר מאפשרים לרשות לגבות אגרות ותשלומים שונים עבור שירותים מוניציפליים, וכן להסדיר נושאים כמו רוכלות, שילוט, החזקת בעלי חיים, ושמירה על חזות העיר.
חוקי העזר חייבים לעמוד במבחן הסבירות והמידתיות ולא לסתור חוקים ארציים. בשנים האחרונות, משרד הפנים פועל ליצירת חוקי עזר לדוגמה שישמשו כמודל אחיד לרשויות המקומיות, במטרה לייעל את תהליך החקיקה ולהבטיח אחידות בין הרשויות השונות. עם זאת, כל רשות רשאית להתאים את חוקי העזר שלה לצרכיה הייחודיים, כל עוד הם עומדים בדרישות החוק ומקבלים את האישורים הנדרשים.
