הטרדה מינית היא תופעה חברתית רחבה ומהווה גם התנכלות והתעמרות, הכוללת בתוכה טווח של מצבים והתנהגויות, כמו סחיטה באיומים, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות חוזרות המופנות לאישה (המתמקדות במיניותה), התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאישה ביחס למינה או למיניותה, לרבות נטייתה המינית, פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אישה, המתמקדת במיניותה. החוק מטיל על המעסיק חובות אקטיביות הכוללות קביעת מדיניות ברורה, מינוי אחראית על מניעת הטרדה מינית, פרסום תקנון, קיום הדרכות תקופתיות וטיפול אפקטיבי בתלונות. על המעסיק לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי העבודה, ולטפל ביעילות בכל מקרה שהובא לידיעתו, תוך הקפדה על הליך בירור הוגן והגנה על פרטיות כל המעורבים.
אף שזה נשמע מובן מאליו, אסור למעסיק להתעמר בעובדיו. מהי התעמרות? התנהגות פוגענית או מתעללת, מטרידה או משפילה, שחוזרת על עצמה שוב ושוב. תופעת ההתעמרות בעבודה (בולינג תעסוקתי) מהווה סוגיה משפטית מתפתחת בדיני העבודה בישראל. בעוד שאין עדיין חקיקה ספציפית בנושא, הפסיקה הכירה בחובת המעסיק למנוע התעמרות מכוח חובת תום הלב, הזכות לכבוד וחובת הזהירות כלפי העובדים. התעמרות בעבודה עלולה לכלול התנהגויות כגון בידוד חברתי, הצבת דרישות בלתי סבירות, מניעת משאבים נחוצים לעבודה, או ביקורת משפילה ופוגענית. על המעסיק לפתח מנגנונים ארגוניים לזיהוי, מניעה וטיפול במקרים של התעמרות, תוך הבטחת סביבת עבודה מכבדת ובטוחה לכלל העובדים.
